פסק-דין בתיק ת"ק 014184/01

  בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע מספר      86-808-20   , לטענתו בתאונת דרכים שאירעה בים 12/9/01 בה היה מעורב גם רכבו של הנתבע 2 מספר 48-982-27 מבוטח אצל הנתבעת 1

   פרטי האירוע כפי שהם מפורטים בכתב התביעה הם כדלקמן

      "  ביום 12/9/01 נהג התובע את רכבו ברחוב רש"י בנתיב ימין, הגיע לצומת רש"י- ג'בוטינסקי  והרמזור היה אדום עצר את רכבו , ובהתחלף האור ברמזור לאור ירוק החל בנסיעה תוך פניה שמאלה בנתיב הימני מתוך שניים המיועדים לפניה שמאלה  . בנתיב השמאלי נהג בנו של הנתבע את רכב הנתבע וגם הוא נכנס לצומת תוך פניה שמאלה , סטה לכיוון מכונית התובע ופגע במרכז דופן שמאל שלה"

  לעומת זאת טוענים הנתבעים כי 

" התאונה אירעה בפניה שמאלה מרחוב רש"י לג'בוטינסקי

   בפניה שמאלה יש שני נתיבים. הנתבע עמד בנתיב השמאלי ומימינו עמד התובע (ההדגשה שלי- ע.ג.')

הפניה לרחוב ג'בוטינסקי מתרחבת לשלושה נתיבים , כאשר הימני ביותר הוא עבור תחבורה ציבורית . בעת ביצוע הפניה שמאלה סטה התובע שמאלה לנתיב נסיעת הנתבע ופגע בו . לראיה על נכונות הנטען, טוענים הנתבעים, עלה רכבו של הנתבע על אי התנועה "

(התובע טען כי מי שנהג ברכב הנתבע 2 הוא בנו של הנתבע , בהגנה אין התיחסות לכך, לפי כך בכל מקום שנאמר בפסק דין זה "הנתבע", הכוונה היא למי שנהג בופעל ברכב הנתבע )

   שני הצדדים העידו בפני על אודות התאונה , התובע הגיש תרשים המסומן ת/1 , וכמו כן הוגשו תמונות הנזק ברכב התובע להוכחת מיקום, וכיוון הפגיעה ברכב תוך נסיון לשכנעני כי האחריות לתאונה על הנתבע וכי גרסת התובע היא הנכונה

  התובע חזר על טענותיו בכתב התביעה והדגיש פעם נוספת

" כשעצרתי הייתי באמצע הכביש בנתיב הימני "

   ממכלול העדויות של הצדדים מתברר כי התובע אכן עמד ברמזור אדום, וכשזה התחלף לירוק הוא החל בנסיעה, ואולם הנתבע לא עמד לצידו משמאל . בנדון זה מעיד התובע

" לפני שפניתי  שמאלה את הנתבע לא ראיתי אותו"

 ואילו הנבתת טוען

" יכול להיות שהתובע לא ראה אותי כי אני נסעתי אחריו ואני צפרתי וסטיתי שמאלה .... "

  דבריו אלו של הנתבע מנוגדים לנטען בכתב ההגנה כי "הנתבע עמד בנתיב השמאלי ומימינו עמד התובע "

   הנתבע אם כן נסע אחרי התובע , והתובע נכנס לצומת והל בביצוע הפניה שמאלה לפני הנתבע . נהיגה בצומת הינה איטית ביותר , או לפחות כך צריכה להיות. התובע זה עתה החל בנסיעה , ואילו הנתבע בא מאחור בנסיעה שוטפת. הנתבע ראה את התובע לפניו כשהוא נכנס לצומת, ופונה שמאלה, גם אם התובע טעה , הרי על הנתבע החובה להאט את רכבו ולמנוע התנגשות בו . ואחרי שקבעתי כי התובע נכנס לצומת באיטיות , שכן זה עתה החל בנסיעה, הרי גם אם סטה לנתיב השמאלי כיוון נסיעתו ( מה שאינני קובע כעובדה) חובה על הרכב שבא מאחור , להתאים את נהיגתו לנסיבות הצומת, ולשמור מרחק  אחרי התובע

 אך הנתבע עמו אינו טוען בעדותו כי האט את מהירות נסיעתו , הוא אומר

" אני נסעתי אחריו ואני צפרתי וסטיתי שמאלה " .